קהילות, קיימות ומימדים לא נראים

 

Nature Sancutary in Findhorn

מעבר לחברה החיה חיי קיימות, כולל שינויים בהתנהגות האנושית. בדרך כלל אנו רואים אותם כשינויים כלכליים, חברתיים או אקולוגיים. בכנס ה- 11 של ICSA , (International Communal Studies Association), שנערך בכפר האקולוגי פינדהורן, ביוני 2013, דנו באספקט שבדרך כלל איננו מיוצג בשיח הציבורי.

שאלת המחקר הייתה: האם ואיך רוחניות ועבודה עם מימדים אנרגטיים יכולה לתרום לתרבות של קיימות (Sustainability) . נעשו מחקרים בנושא ופרויקטים של קיימות דיווחו על עבודה עם מימדים בלתי נראים, מימדים גבוהים של מודעות וכו', כחלק מהחיים. האם חסר משהו בזרם המיינסטרים של קיימות?

החוקרים בחרו לחקור קהילות ייעודיות כדוגמת פינדהורן, שיצירה משותפת עם מימדים בלתי נראים, עומדת בבסיס חייה והתרבות הקהילתית שלה, בצורה גלויה ופתוחה. כבר כתבתי בעבר שפינדהורן פרחה בשנות השישים בעקבות הגילוי שבני אנוש יכולים לשתף פעולה אקטיבית עם האינטליגנציות הגבוהות של הטבע. 50 שנה אחרי, התקשורת עם מימדים בלתי נראים מובנית בחיי היום יום, בעבודה, בקבלת ההחלטות. התוצאה: קהילה משגשגת, מבוססת כלכלית, מושכת זרם אינסופי של אנשים מכל העולם, מייעצת לממשלות, לארגוני האו"ם, לקהילות ייעודיות.
מחקר שדה בן 10 ימים נערך ב- 2012 וכלל ראיונות מובנים, תצפיות בקהילה, שיחות וניתוח מסמכים. החומר קוטלג וסווג לשלושה סוגי תופעות:

תקשורת עם מימדים בלתי נראים: החוקרים מגדירים מימדים בלתי נראים כרמות מציאות שאין להן אופי, אבל התחושה היא שהם "שם". התקשורת אליהם אפשרית דרך Attunement – התכווננות. התחברות לרוח על ידי הצגת כוונה, בקשת הנחיה. פתיחות לצירופי מקרים, למה שמוגדר כניסים, להנחיה רוחנית אינטואיטיבית.

עבודת מודעות אישית: מדובר על תהליך שהוא מעבר לעבודה פסיכולוגית ברמת האגו. פתיחות לתופעות שמעבר למה שגלוי לעין דרך מדיטציה, חיים במודעות ובאהבה, פיתוח אינטואיציה, כבוד לתחושות בטן, טרנספורמציה אישית.

תפישה על חושית: טלפתיה, חוויות סף מוות, תיקשור עם ישויות (משהו שיש לו זהות, אישיות – מלאכים, דוות, ישויות טבע וכו').

הקשר למימדים בלתי נראים עומד בבסיס חיי הקהילה וההשפעה שלו על חיי הקהילה עצומה. אנשים באים מכל העולם, לשבוע עד מספר שנים, כדי לחוות וללמוד את הייחודיות של פינדהורן. נוצרת דינאמיות קבוצתית גבוהה, תנועה רבה של אנרגיות, תרבויות, שפות, מה שלא אופייני לקהילות סגורות. ברמת התפקוד היומי מהווה הקשר עם מימדים בלתי נראים בסיס לקבלת החלטות.

למשל, כשמתכננים את הגן, את הערוגות, את השתילה, מתחברים לידע גבוה ברמת הדוות. כשצריך לעקור צמח – מתכווננים, מבקשים מהצמח לצאת, קל יותר לעקור אותו (בדוק, חוויתי את זה על בשרי…). כשעומדים בפני דילמה, החלטות קבוצתיות, נשלחים האנשים להתכוונן ולהתחבר אינטואיטיבית למידע, לפני שהם מביעים את דעתם.

אחרי חמישים שנה הקשר מובנה ומוטמע בחיי היום יום. כל משמרת בעבודה מתחילה בהתכוונות קצרה, הבאת המודעות ותשומת הלב למשימות הצפויות במסגרת המשמרת, בקשת תמיכה מהמימדים הבלתי נראים. התכווננות קצרה בסיום המשמרת, "משחררים" את העבודה, מודים לאותם מימדים על תמיכתם. הטכס הקצר הזה, שאי אפשר לדמיין התחלת/סיום משמרת בלעדיו, יוצר הבדל. תחושה של קרקוע, של מבניות, של ביטחון. כאשר המודעות נמצאת ברגע, וכל מחשבה שאינה קשורה למשימה מתפוגגת, העבודה קלה יתר, התוצאה טובה יותר, היצירתיות בשיאה. בתשובה לשאלה, מדווחים התושבים שהם מרגישים יותר טוב, תחושה של שייכות, של זרימה בחיים, תובנות שעולות.

החוקרים בקשו לבחון את המאפיינים של תקשורת עם מימד בלתי נראה. נראה שהבסיס לקשר הוא התכווננות, פוקוס חזק. אין מעורבות של רצון מודע אלא פתיחה של המיינד (mind) והתמסרות למה שיעלה. לעתים קרובות עולה תחושה שזה אמיתי, שיש לזה משמעות. הרבה פעמים מגיע מידע ספונטאני, לא צפוי, מפתיע, לא ניתן לשליטה. ההתכווננות היא לשאלה, למשל הרצון לחיות חיי קיימות, אבל יש פתיחות מלאה לתשובה לגבי המימוש של הכוונה. יש הבדלים ברמה ובדרך התקשורת שאנשים שונים חווים.

ההתנסות מוערכת כאמינה ומשמעותית אם מתקיימים מספר תנאים:

יש תחושה שההתנסות לא צפויה, נראית בלתי אפשרית אך קרתה. התובנות שעלו ומוערכות כאמינות פותחות דיון רציונאלי. תובנות יוצאות דופן מגובות על ידי עובדות במציאות שלנו. אותו מידע מתקבל שוב ושוב. גם אנשים אחרים מגיעים לאותן מסקנות, באותה דרך או בדרך אחרת. אנשים אלה נחשבים לאמינים, בעלי ניסיון בתקשורת עם מימדים בלתי נראים ונטולי אגו. לעתים עולה תחושה אישית של "נכון", של משמעות. תחושה שהתשובות מגיעות ממקום אחר, חי, בעל חיים משלו. התובנות מפתיעות ומשרתות אותנו מעבר לאינדיבידואל, בעלות משמעות רחבה יותר.

מה בתרבות הקהילתית עוזר לפתח חוויות כאלה?

החוקרים אספו בפינדהורן מידע על 47 צורות של אימון רוחני שמכוון לתקשורת עם מימדים בלתי נראים. הגישה הבסיסית בכולן היא פתיחות ומודעות לקיומן של רמות אלה ולאפשרות לקשר איתן. הדרך לתקשורת עוברת דרך עקרונות, הנחיה וכללי התנהגות, חינוך, תהליך אישי.
מרמת היחיד לסביבה, התפתחה תרבות מקום עבודה שתומכת בתרגול האישי. פתיחה/סגירה של משמרת בהתכווננות. משמרת יום רביעי אחר הצהריים היא משמרת של מדיטציה. כל מחלקה מקבלת חצי שעה בחדר המדיטציה (The Sanctuary) כאשר ראש המחלקה מנחה מדיטציה קבוצתית. אחר כך מקדישים את המשמרת לשיחה, לשיתוף, מעגל הקשבה. פעם בשישה שבועות מגיע מישהו מהמחלקה להתפתחות רוחנית (כן, יש דבר כזה) ומעביר את המחלקה "טיפול" קבוצתי. זה המקום לנקות כל אנרגיה שלילית, חסמים, פחדים, בעיות אישיות ובין אישיות.

מטרת הקשר עם מימדים בלתי נראים היא ליצור כאן ועכשיו חיים ארציים של שפע ויצירתיות. הקשר עם כל אותן ישויות בלתי נראות תומך בחיים הארציים, בשום אופן לא בא כדי לנתק אותנו למימד רוחני.

כשכל כך הרבה אנשים חיים את הדרך, מטמיעים ומקרקעים אותה יום יום ושעה שעה, נוצרת מסה קריטית של אנרגיה שרק מתעצמת. אמונה שהמקום מיוחד מתפשטת ברחבי העולם ומושכת אנשים, כי "פינדהורן מיוחדת, גם אנחנו רוצים לחוות את זה". ככל שמגיעים יותר אנשים שתורמים את הנכונות והאנרגיה שלהם, כך מתעצמת התחושה, מתחזק הקשר עם הלא נראה ומה שנחווה כניסים הופך למציאות.

איך מכמתים את סך ההתנסויות החווייתיות למדע?
החוקרים צריכים עכשיו למפות את זרם ההתנסויות מול תיאוריות ממוסדות כגון פיסיקה קוואנטית, תיאוריות פארא פסיכולוגיות ונתונים אמפיריים. הם מסיימים את ההרצאה בהבטחה: כשיאספו את כל המידע וימצאו את המתכון, ימשיכו לייצר ניסים….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *