פינדהורן – יצירה משותפת עם מימדים בלתי נראים

קהילת פינדהורן פרחה בשנות השישים בעקבות הגילוי שבני אנוש יכולים לשתף פעולה  אקטיבית עם האינטליגנציות הגבוהות של הטבע. ייחודיותה של פינדהורן הייתה בפעולה של שיתוף פעולה עם מימדים עדינים ובלתי נראים, יצירת קשר עם ישויות טבע בלתי נראות.

בנאום שנתנה לאחרונה דורותי מקליין, בת 92, אחת משלושת המייסדים, היא התייחסה לנושא זה:

" היחסים עם הטבע, והקשר הישיר לישויות הטבע, הדוות, הוא זה שהביא במקור את הפרסום והתהילה לפינדהורן, מאחר וגישה זו הייתה חדשה מאד בזמנו ומאד מושכת. החיות היוצאת דופן של הגנים דיברה בשם עצמה ונגעה בהרבה מאד לבבות.הגישה למימדים הבלתי נראים ויצירת קשר מודע איתם, עשתה את פינדהורן לשונה. במרכזים רבים שהוקמו בשנות השישים, היה דגש על הקשר לאלוהים אך המעורבות בטבע הייתה ייחודית."
היא הוסיפה שעדיין יש פוטנציאל עצום עבור האנושות, להיכנס למימדים אלה, להתחבר לאנרגיות הבלתי נראות ולהרחיב את התנסות פינדהורן.

 

במאי 1963, קבלה דורותי מקלין תיקשור כאשר עסקה במדיטציה: …" כוח הטבע הוא כוח שיש לחוש, ל"היכנס" לתוכו. העבודה שלך היא לחוש את כוחות הטבע, למשל הרוח, להבין את המהות והמטרה שלהם, ולהתמזג בהרמוניה עם כוח זה." כשדורותי חלקה את התובנה הזו עם פיטר קיידי, הוא הציע ליישם בגינה המתהווה שלהם את מה שדורותי למדה תוך כדי תיקשור. התובנה הבאה של דורותי הייתה:

…"כן, אתם יכולים לשתף פעולה בגינה. התחילו בכך שתחשבו על ישויות הטבע, הישויות הגבוהות של כוחות הטבע, ונסו להתחבר אליהן. זה יהיה מאד נדיר וימשוך את תשומת ליבן אליכם. הם ישמחו לגלות בני אנוש המבקשים את עזרתם."

דורותי התחילה בכך שהתכווננה במדיטציה אל אפונת הגינה. כשיכולתה להתחבר לכוחות הטבע התפתחה, היא הבינה שהיא איננה מתקשרת לישות של צמח יחיד, אלא לישות הגבוהה של המין, למודעות הגבוהה שמכילה בתוכה את המבנה הארכיטיפי של המינים, התכנית, הבלו – פרינט של הפוטנציאל הגולמי. היא חוותה שדה אנרגטי חסר צורה שאין לו תיאור מילולי.

המילה הקרובה ביותר לתאר את השמחה והטוהר שישויות אלה הקרינו, הייתה המילה הלא מדויקת "מלאך" (ולא במובן שהם מופיעים בכתבי הקודש). במחשבה שנייה, המילה "דווה" ("הישות הזוהרת" בסנסקריט) נראתה לה יותר מדויקת ומשוחררת מקונטקסט תרבותי. במציאות היא השתמשה בשתי המילים למרות שאף אחת מהן איננה מדויקת. פיטר ודורותי יישמו את התובנות שעלו במדיטציה, בעבודתם בגן, וכתוצאה מכך פרח גן פינדהורן והפך לשם דבר. אלו היו הצעדים הראשונים בקהילה לעבודה בשיתוף פעולה עם הטבע.
דורותי הייתה אחת מהדוברים העיקריים בהתכנסות לכבוד יובל החמישים לקהילה, בפארק. נושא הדיון: "להעיר את הפוטנציאל הגבוה ביותר של האנושות".דיויד ספנגלר, מורה רוחני וסופר, הגיע בסוף שנות השישים לקהילה, כשעזב את ארה"ב והלך בעקבות ליבו. הוא מצא שם 15 תושבים ומספר מבקרים. משהו בתוכו גרם לו להישאר. הוא יצר לעצמו שם כבר בקליפורניה של חוקר טבע המתמקד בעולמות הבלתי נראים. בפינדהורן הועמקו לימודיו והורחב המחקר. לדבריו:

…"פינדהורן ראתה את עצמה כמרכז הדגמה לתרבות אנושית חדשה ודרך חדשה לחיים על פני הפלנטה שלנו. הדבר החשוב לגבי היה שלא הייתה בפינדהורן תבנית רוחנית ספציפית מעבר לחיבור פנימה, לאלוהות שבתוכנו. ההתנסות הבסיסית בחיי היום יום, הייתה סביב מערכות יחסים: עם אלוהים, עם המימדים הבלתי נראים, עם ישויות הטבע ועם האדמה, יחסים בין אדם לחברו והקמה של קהילה.
השורה התחתונה הייתה להיות אחד עם השני בדרך שתרומם את כולם, את השותפים האנושיים והלא אנושיים של הקהילה. בזמנו הרגשתי שזו המתנה הגדולה ביותר של פינדהורן והגרעין שבבסיסה.
הקהילה הורכבה מהרבה אנשים אינדיבידואליים, שעסקו ברוחניות באופן פרטי, כל איש בדרכו הייחודית. במפגשים המשותפים חלקו את הפירות של אימון רוחני זה, לא בהכרח כהדרכה, אלא מתוך חברות ואהבה, ורצון לשתף."
הוא הוסיף שהקהילה בורכה בהנהגה שהובילה אותה. איילין קיידי הייתה דמות אימהית שסיפקה הנחיה יומית. פיטר, בעלה, היה מנהיג עוצמתי ומעורר השראה, ודורותי הייתה דמות זוהרת של אור שתיקשרה מידע עם הדוות.
.."היכולת לקחת את השורשים שנשתלו בשנות השישים ולהמשיך לנער את הצמח על בסיס יומי, כדי שיוכל להמשיך לצמוח למשהו שהמייסדים לא יכלו לחלום עליו, היא ברכה שהביאה את פינדהורן עד היום. השותפים ליצירה ששמה פינדהורן, תושבים קבועים או אורחים מזדמנים, מהווים גם היום חלק מהשורשים. בלעדיהם לא תהיה גדילה."

היחסים המיוחדים עם ישויות הטבע נמשכים גם היום דרך כמה מהגננים, אך לא כולם שותפים לחוויה זו. התכווננות למימד ה"מלאכי" מקבלת צורות שונות בתחומים שונים בחיי הקהילה, לא רק בגנים. בכל מחלקות העבודה מתחילים את המשמרת בהתכווננות (Attunment), הקוראת לשיתוף פעולה פעיל בין העובדים לבין הישויות הגבוהות, כדי לאזן את הפעולות שלנו עם הפוטנציאל הגבוה הטמון בהן (אוכל טעים, הצלחה בפיתרון בעיה, תיקון מכונה וכו').

מודעות ושיתוף פעולה עם כוחות הטבע מהווים תמיכה חשובה ואיזון לצדדים היותר מדעיים, רציונאליים של התפתחות הכפר האקולוגי והחינוך בפינדהורן. רק השילוב בין כל קשת הגישות מאפשר לפינדהורן לתת לעולם את מתנת החיים מתוך קיימות, sustainability בצורה הייחודית לה.

איריס טויסטר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *