הסיפור של פינדהורן

פינדהורן היא קהילה רוחנית, כפר אקולוגי ומרכז בינלאומי ללימוד הוליסטי ויצירת עתיד חיובי ובר קיימא. הקהילה, בצפון סקוטלנד, היא בית ליותר מ- 400 אנשים שהגיעו מכל העולם. ביחד עם אלפי אנשים שמגיעים כל שנה לבקר, הם חיים ומקדמים את עקרונות היסוד:

 הקשבה לעצמך ולידע שאתה נוצר בתוכך

  • יחסי שלום
  • שיתוף פעולה עם הטבע
  • חיים ברי קיימא בכל הרמות

את החיים במקום אפשר לתמצת במשפט מוכר: "אם ברצונך להביא שינוי – היה אתה השינוי".

פינדהורן הוקמה די במקרה ב- 1962 על ידי שלושה אנשים: פיטר ואיילין קיידי, וחברתם דורותי מקליין. השלישייה הזו ניהלה את קלוני (כיום מרכז הסדנאות) כמלון, בסוף שנות החמישים. כשהם קיבלו את הבניין על 20 הדונמים שלו, הוא היה מלון כושל, באדמת בור. הם הפכו אותו להצלחה והחלו לנטוע גן סביבו. אחרי כמה שנים, מסיבות שונות, הם פוטרו ומצאו עצמם בקרוון בקצה של פארק קרוונים, ליד הכפר פינדהורן (10 דקות מקלוני).

בריטניה של 1962 מלקקת עדיין את פצעי מלחמת העולם השנייה, מיתון עמוק. פיטר קיידי, בן כחמישים, לא מוצא עבודה. האזור בו הם יושבים בצפון סקוטלנד – אדמות בור, חקלאים קטנים, הרבה כבשים. מתוך מצוקה אמיתית, וכדי להאכיל את שלושת הבנים שלהם, הם מתחילים לגדל ירקות באדמת הבור עליה הם יושבים, פרויקט חסר סיכוי מלכתחילה. איילין ודורותי מתקשרות מידע מאלוהים ומישויות הטבע ,(שתיהן הוציאו ספרים רבים על הנושא) ופיטר, איש חיל האוויר הבריטי בעברו ומנהל מוכשר, מיישם את כל המידע ה"הזוי" שהן מקבלות. תוך שנה הם מתחזקים גן ירק לתפארת ומכל בריטניה מגיעים אנשים ללמוד מהם עבודת אדמה "אחרת", חלקם מתיישבים במקום בקרוונים משלהם, ונוצרת קהילה.

פיטר קיידי מספר בביוגרפיה שלו על שבועות של אבטלה שהפכו לשנים, על מאות ראיונות עבודה שנכשלו. איך תמיד קרה משהו שמנע ממנו להגיע לראיון. זמן לא היה חסר לו והוא השקיע את זמנו בגינה שסביב הקרוון. איילין ודורותי תיקשרו מידע מעולם הדוות, אותן ישויות טבע שדורותי תיקשרה ופיטר תרגם את המידע לעבודה פיסית, מאורגנת ומקורקעת. אחרי כמה שנים של אבטלה נינוחה בגן הגיעו רשויות הרווחה. הם לא יכלו להבין איך אדם עם כישורים כשלו לא מוצא עבודה. החוקר שהגיע קיבל סיור מודרך עם הסבר על ההנחיה הרוחנית שאיילין מקבלת מאלוהים, ודורותי מישויות הטבע. בסוף הסיור הוא שאל:" האם היית אומר שאלוהים מונע ממך לקבל עבודה?" פיטר המופתע גמגם "כנראה". "אם ככה", אמר החוקר, " אם נפסיק לשלם לך דמי אבטלה, אלוהים מן הסתם ידאג לך." וזה מה שהם עשו, וזה מה שאלוהים עשה.

בסוף שנות השישים מגיעים אמריקאים שבונים תכניות לימוד מסודרות ונוצר מבנה שמזכיר קיבוץ. המידע על המקום הקסום הזה מתפשט ברחבי העולם. חמישים שנה אחרי, פינדהורן היא קהילה מבוססת, מובילה בפרויקטים אקולוגיים וחברתיים, מקבלת אלפי אנשים מכל העולם לסדנאות בתחומים של אקולוגיה, נושאים חברתיים ורוחניים.

פינדהורן מושתתת וחיה על עקרונות רוחניים, אך רגליה נטועות עמוק בקרקע. היא מתנהלת בנינוחות מול ממשלות, חברות ענק, בנקים ושאר מוסדות שמניעים את העולם, בלי לאבד את היושרה שלה. האנשים שבאים עימה בקשר, כתלמידים, כאורחים שעובדים בקהילה וכתומכים ותורמים, נחשפים לטרמינולוגיה של שיחות עם מלאכים וישויות הטבע, של קבלת החלטות מתוך מודעות ומדיטציה, של שימוש בהיגיון כמתרגם חזונות למציאות, ככלי, לא כגורם מחליט. קודם רואים את החזון, אחר כך מתחילים לתרגם אותו דרך כלים אנליטיים ולוגיים עד שהוא מתממש. זה עובד. התחושה שמקרינה הקהילה היא של שפע, פיסי, רגשי ורוחני, מקום ולגיטימציה לכל אחד להיות מי שהוא ולתרום את האנרגיה שלו לקדירה.

הגננים שחיים שם היום לא עובדים עם ישויות הטבע כמו שדורותי ואיילין עבדו. הם אינם מתקשרים, אך יש כבוד עצום, הקשבה והבנה אינטואיטיבית לטבע ולצרכים של הגן. השנים של יצירה משותפת עם הטבע נטבעו בדנ"א של המקום וכל מי שמצטרף מובל ברכות ובטבעיות בנתיב זה. על בסיס זה נבנו חיי קהילה שמאגדים את הרוחני, תרבותי, כלכלי וסביבתי למרקם אחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *